פטרת ציפורניים (Onychomycosis) היא זיהום פטרייתי שכיח מאוד, הפוגע בציפורניים של הרגליים ושל הידיים. הזיהום מתחיל בדרך כלל נראה כמו כתם לבן או צהוב תחת קצה הציפורן, וככל שהפטריה חודרת עמוק יותר, היא גורמת לשינויים במבנה וגם בצבע הציפורן.
איזה סוגים של פטריות גורמים לזיהום?
הזיהום נגרם בעיקר משלושה סוגי מיקרואורגניזמים:
דרמטופיטים (Dermatophytes): הגורם השכיח ביותר (אחראים לרוב המוחלט של המקרים, במיוחד בציפורני הרגליים).
שמרים (Yeasts): כמו סוג ה-Candida, שכיחים יותר בפטרת הציפורניים בידיים, במיוחד בקרב אנשים שידיהם נמצאות במגע ממושך עם מים או חומרי ניקוי.
עובשים שאינם דרמטופיטים (Non-dermatophyte molds): סוגי פטריות סביבתיים פחות נפוצים, שעלולים לזהם ציפורניים שניזוקו או נחלשו.
מהם התסמינים של פטרת ציפורניים?
ציפורן נגועה מציגה בדרך כלל סימנים ברורים לעין:
שינוי צבע: הציפורן הופכת לצהובה, לבנה, חומה ואפילו ירקרקה-שחורה במקרים מסוימים.
עובי ועיבוי: הציפורן נעשית עבה, גסה ולעיתים קשה מאוד לגזירה.
פריכות ושבירות: הציפורן נשברת בקלות, מתפוררת או מתנתקת חלקית או מלאה ממצע הציפורן.
עיוות בצורה: הציפורן מאבדת את המראה החלק והשטוח שלה ומקבלת מרקם מחוספס או גלי.
ריח רע: הצטברות של פסולת תחת הציפורן עשויה לייצר ריח לא נעים.
אי נוחות או כאב: במקרים מתקדמים, הלחץ של הציפורן המעובה בתוך הנעל עלול לגרום לכאב בהליכה.
מהן דרכי הטיפול העיקריות?
בחירת הטיפול תלויה בחומרת הזיהום, בסוג הפטריה ובמיקום (ידיים לעומת רגליים):
1. תכשירים מקומיים (לקות טיפוליות ומשחות):
מתאימים למקרים קלים עד בינוניים בהם הפגיעה בציפורן שטחית ולא הגיעה לשורש הציפורן (המטריקס).
כוללים לק רפואי (כמו אמורולפין או ציקלופירוקס) שיש למרוח באופן קבוע. היתרון הוא מינימום תופעות לוואי מערכתיות, אך החיסרון הוא אחוזי הצלחה נמוכים יחסית, דורש התמדה חודשים ארוכים.
2. כדורים נוגדי פטריות (טיפול סיסטמי):
תרופות מרשם כמו טרבינאפין (Terbinafine) או איטרקונזול (Itraconazole).
נחשבות לטיפול היעיל ביותר כיום, מכיוון שהתרופה מגיעה אל הציפורן דרך זרימת הדם ומחסלת את הפטריה מבפנים.
דורשות מעקב רפואי ובדיקות דם תקופתיות לתפקוד הכבד, מאחר והתרופות מפורקות בו.
3. הסרה כירורגית או כימית:
- במקרים קשים ועמידים במיוחד, הרופא עשוי להמליץ על הסרה מלאה או חלקית של הציפורן (בניתוח או באמצעות משחות מיוחדות הממיסות אותה) בשילוב עם טיפול נוגד פטריות.
4. טיפול בפטרת ציפורניים בלייזר:
טיפול בלייזר הפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות ומוצע בעיקר במרפאות אסתטיקה
איך זה עובד? קרן הלייזר מחממת את רקמת הציפורן והאזור שמתחתיה, במטרה לפגוע בתאים של הפטריה מבלי לפגוע בעור שמסביב.
היתרונות: אין צורך בנטילת כדורים (ולכן אין חשש לפגיעה בתפקודי כבד), אין תופעות לוואי מערכתיות, והטיפול עצמו מהיר יחסית (סדרת מפגשים קצרים).
החסרונות והביקורת המדעית:
יעילות מעורבת: המחקרים הקליניים עד כה מראים תוצאות משתנות. בעוד שחלק מהמטופלים רואים שיפור אסתטי מסוים, קהילת רופאי העור גסטרואנטרולוגים/אפידמיולוגים מציינת ששיעורי הריפוי המלא והמוחלט (היעלמות הפטריה לגמרי לאורך זמן) נמוכים לעיתים קרובות מאלו של טיפול בכדורים, ולעיתים קרובות דומים לתוצאות של תכשירים מקומיים טובים.
עלות: הטיפולים יקרים ובדרך כלל אינם כלולים בסל הבריאות.
הישנות: כמו בכל טיפול, אם סביבת הרגל ממשיכה להיות חמה ולחה (נעליים סגורות לא מאווררות, זיעה), הפטריה עלולה לחזור.
בשורה התחתונה: טיפול בפטרת ציפורניים בלייזר יכול להוות פתרון משלים או חלופה טובה לאנשים שאינם יכולים לקחת כדורים (למשל בשל בעיות כבד או אינטראקציות בין תרופתיות).
עם זאת, הוא אינו "קסם" מוחלט, וכדאי לגשת אליו עם ציפיות ריאליות ובשילוב עם הקפדה קפדנית על היגיינה ויבשות כפות הרגליים.
מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא עור מומחה לאבחון מדויק לפני שבוחרים מסלול טיפול.
קצת על מניעה והדבקה חוזרת
מניעת הדבקה חוזרת היא השלב הקריטי ביותר בטיפול בפטרת ציפורניים, מכיוון שהפטריה עקשנית מאוד ונוטה לחזור אם סביבת המחיה שלה נשארת נוחה. פטריות משגשגות במקומות חמים, לחים וחשוכים, ולכן עיקר המאמץ צריך להיות ממוקד בחיטוי והרחקת לחות.
1. חיטוי וטיפול בנעליים
הנעליים הן בית גידול אידיאלי לפטריות, שכן נבגים יכולים לשרוד בהן חודשים ארוכים ולזהם את הציפורניים מחדש מיד לאחר סיום הטיפול.
תרסיסים וחומרים קוטלי פטריות: מומלץ להשתמש בתרסיסים ייעודיים לניקוי וחיטוי נעליים (הנמכרים בבתי מרקחת) על בסיס קבוע, במיוחד בנעלים סגורות שאנחנו נועלים אותם שעות ארוכות.
חומרים טבעיים ואלכוהול: ניגוב פנים הנעל באלכוהול רפואי או שימוש באבקות אנטי פטרייתיות לנעליים עוזר לצמצם את כמות הנבגים.
אוורור וייבוש: אל תנעלו את אותה זוג נעליים יומיים ברציפות. תנו לכל זוג להתאוורר ולהתייבש לחלוטין לפחות 24 עד 48 שעות בין שימוש לשימוש. מומלץ להשתמש במייבש נעליים חשמלי אם הרגליים שלכם נוטות להזיע הרבה.
2. טיפול בגרביים וכביסה
חומרי הגלם: העדיפו גרביים מכותנה מלאה או מסיבים נושמים מנדפי זיעה (כמו סיבים סינטטיים מתקדמים לספורט), והימנעו מגרבי ניילון סינתטיים פשוטים שכובלים את הזיעה ברגל.
טמפרטורת הכביסה: כבסו את הגרביים בטמפרטורה גבוהה של לפחות 60 מעלות צלזיוס כדי להרוג את נבגי הפטריה.
אפשר להוסיף חומר חיטוי לכביסה (כמו סנו ספארק לכביסה או תכשירים דומים) במידת הצורך.
3. היגיינה אישית ושמירה על יובש
ניגוב יסודי: לאחר מקלחת, הקפידו לייבש היטב את כפות הרגליים, במיוחד בין האצבעות (שם הפטריה מתחילה לרוב כ"רגל אצבעונית" או טינאה פדיס, ומשם מתפשטת לציפורניים).
השמשו במגבת נפרדת לרגליים או במגבת נייר חד פעמית כדי לא להעביר את הזיהום ממקום למקום בגוף.הליכה עם כפכפים במקומות ציבוריים: מקלחות ציבוריות, חדרי כושר, בריכות שחייה ומלונות הם מוקדי ההדבקה המרכזיים. לעולם אל תצעדו יחפים במקומות אלו.
טיפול במקביל בזיהומים בעור: אם יש לכם יובש קיצוני, קילופים או גירוד בין האצבעות (פטרית העור), טפלו בהם מיד במשחה אנטי-פטרייתית. פטרת עור שלא מטופלת זולגת בסופו של דבר גם אל הציפורניים.
4. טיפוח וציוד קוסמטי
חיטוי מספריים וקוצץ ציפורניים: לאחר כל גזירה של הציפורניים (מומלץ לגזור ישר ולא עמוק מדי בפינות), חיטאו את כלי המניקור/פדיקור באלכוהול 70% או רותחים.
הפרדת כלים: אם אתם מטפלים בציפורן נגועה, אל תשתמשו באותם כלים (פצירה או קוצץ) על ציפורניים בריאות כדי לא להדביק אותן.
חשוב מאוד גם להקפיד שלכל אחד מבני הבית ישיה כלים לגזירת ציפורניים באופן אישי.
אם אתם רוצים לקרוא בהרחבה על המחלה הזאת אתם יכולים להמשיך לקרוא על פטרת ציפורניים באתר של קליניקה כרמל